ביחס ליחסים

אפשר רגע להיות רק אני? בלי קשרים, בלי זוגיות, בלי התחייבות, בלי אינטימיות. בלי הטוב ובלי הרע. רק אני, לא ביחס אל מישהו או ביחס לזוגיות, או לאהבה, או לקרבה.
השכן לא הבין את הלא ושוב ניסה. ואמר איזה משהו שזה לא זוגיות, רק קרבה.
לא הצלחתי לכבות את כל הרגש לאחרון. זו הייתה אתו כנראה סיטואציה הפוכה. הוא כן רצה באיזה שלב אבל לא כמוני, והוא לא ממש היה.
והבחור הרגיש והחכם והמעמיק הזה שפגשתי, איזו שיחה טובה זו הייתה, הוא רצה שוב ולא יכולתי פשוט לעמוד בזה, בציפיות של מישהו אחר, בלהתרגש או להתפשר. נחנקתי אז חתכתי.
אני מרגישה שזו הייתה איזו חוויה מתמשכת של קשרים קצרים וארוכים, ואני מדי מעוררת או מדי בחרדה או מדי חושבת ומאבחנת כבר מה הבעיה. עד שאני מצליחה כבר לסגור את הברזים.
אז אני בולמת עכשיו לאחרים ולעצמי שלא להידרדר וליפול לאהבה ולאכזבה, ולא להתרסק שוב ברגשות, ולהתפרק שוב בהגזמות. אני פשוט רוצה להימנע.

4 תגובות בנושא “ביחס ליחסים”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s