שניה דקה רגע

אני מעבירה לו ורואה איך הסכום יורד לי מהעוש. אני רוצה עכשיו להגיד לו, בוא נפחית. ואז הוא ישאל למה ואני אגיד ואולי הוא שוב יציע הורדה במחיר. ואני ארגיש מעפנה, שזה לא בדיוק רגש אבל זה לגמרי חרא של הרגשה. אולי אני אזכיר לו שהוא פעם אמר שנגיע להסדר, ופגישה אחכ הוא אמר שהוא חושב על זה עכשיו והוא לא התכוון לאיך שזה אולי נשמע. ואני חשבתי שאולי הוא חשב על זה כל השבוע, והלוואי ויש משהו מתחת לאמירה. הוא פסיכו דינמי. אולי אני אזכיר את זה ואגיד, דווקא מתאים לי, ממילא אתה האיש הכי יציב מזה שלוש שנים בחיים שלי. רק שזה מתחיל לעלות לי, אולי גם במחירים אחרים. ואם ממילא אף אחד לא יורד לאף אחד בקליניקה הזו, רק אני על עצמי, לפעמים גם אתה עליי אבל לא לי. ואם אתה משקף לי כבר דברים שהבנתי לבדי, ואם מפגש שלם המסקנה היא הדכדוך, אז אולי התמורה כבר לא שווה, ואולי נשבר לי מלהרגיש תלויה. אולי אני צריכה לבד. אולי ככה אני אגיד. אבל תכלס לא.

כי זה דכדוך להשתהות בו נכון?

3 תגובות בנושא “שניה דקה רגע”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s