כל היום אני צריכה לבכות. רציתי לפנות ולהגיד משהו, אבל לא ידעתי מה וגם היא אמרה לי, תחשבי קודם אם זה יעשה לך טוב, לטווח הארוך, והיא צדקה. מזל שיש לי סופר אגו בתור חברה. אז במקום, קניתי מלא בגדים באינטרנט ומלא זבל מתועשת בקיוסק בפינה. זה לא הסגר שחונק לי כמו האמירה שלך על המועקה. ועכשיו זה אצלי בגרון לא משתחרר, אולי רק דמעה. בקושי היינו אז למה אני מגזימה ולמה אתה. פסיכו אמר שזה לא התמוטטות, זו רק קצת רגרסיה ואמר שזה בסדר. אבל אני מתגעגעת ממש, ואף אחד בכלל לא מעניין אותי עכשיו. אני צריכה את המבע הזה שלך כשאתה נוגע בי ומתבונן בי משתגעת. שמתי אודם כהה מתחת למסכה ומוסיקה שתתאים למכנסיים. כאילו אם אייפה את העצב, הוא יהיה יותר לגיטימי. בטח אפנה אליך אחרכך.
מעניין אם הוא מבין למה באמת התכוונת כשאמרת 'יאללה ביי'.
אהבתיאהבתי
השאלה היא בעצם, אם אני מבינה
אהבתיאהבתי
כבר כתבתי לך שזה מבחן…
אהבתיאהבתי
כן מבחן מטופש שאי אפשר לעמוד בו
אהבתיאהבתי
😔
אהבתיאהבתי