To shake the disease

כל היום אני צריכה לבכות. רציתי לפנות ולהגיד משהו, אבל לא ידעתי מה וגם היא אמרה לי, תחשבי קודם אם זה יעשה לך טוב, לטווח הארוך, והיא צדקה. מזל שיש לי סופר אגו בתור חברה. אז במקום, קניתי מלא בגדים באינטרנט ומלא זבל מתועשת בקיוסק בפינה. זה לא הסגר שחונק לי כמו האמירה שלך על המועקה. ועכשיו זה אצלי בגרון לא משתחרר, אולי רק דמעה. בקושי היינו אז למה אני מגזימה ולמה אתה. פסיכו אמר שזה לא התמוטטות, זו רק קצת רגרסיה ואמר שזה בסדר. אבל אני מתגעגעת ממש, ואף אחד בכלל לא מעניין אותי עכשיו. אני צריכה את המבע הזה שלך כשאתה נוגע בי ומתבונן בי משתגעת. שמתי אודם כהה מתחת למסכה ומוסיקה שתתאים למכנסיים. כאילו אם אייפה את העצב, הוא יהיה יותר לגיטימי. בטח אפנה אליך אחרכך.

5 תגובות בנושא “To shake the disease”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s