דורקהיים

בוקר חג נפתח בסלט שחתכתי עכשיו וכוס מוגזמת של גוורץ. אני לא צריכה אף אחד. יש לי אמנות שתליתי, וספרים שסידרתי להתפתות ונטפליקס גם. עדיף להתבודד מאשר להיחנק. הלוואי ויכולתי להרגיש שם נעים, הלוואי ויכולתי להיות חופשיה, הלוואי והיו מקבלים אותי באמת, ולא רק לכאורה.

חלמתי על אבא. אני חושבת שאני מבינה איך הוא מרגיש. כל רמז לסימביוזה או להשתלטות יוביל לבריחה. הוא בטוח היה יודע להגות את זה. אני כל הזמן מתגעגעת לחוסר שלו ומחפשת אותו בגברים אחרים. לאחרונה אף אחד לא מנחם בכלל, ואף אחד גם לא מסעיר. ואני מפחדת לצאת משוגעת, אז כולם מקבלים את הגרסא המודעת והמאוזנת שלי. שעמום מוות.

2 תגובות בנושא “דורקהיים”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s