לופיים

כיום, כשאני כבר לא שם, כשאף אחד כבר לא מגדיר לי, וכשאני מגדירה, מחדירה ומשקה עד נגירה, אני יודעת להגיד.
שיח היסמין למטה על הרחוב הרגיע אותי. כמה סודות הוא שמע, כמה בכיות הוא ראה.
הפילודנדרון למעלה בכניסה לקח לי את האוויר. כל השורשים הכעורים שלו בחוץ, חשופים, והגזע מכוסה פטמות ענקיות, והפרחים הפאליים. וכמה שהוא בלט לעומת הריק. איזה צרחות ואיזה מראות.
תמיד אני אזכור לו את ההשוואה, מה הוא שתל והצליח, ומה היא שתלה. כיום אני יודעת להגיד, זה היה עניין של אור וצל, עניין של מפנה.

הייתי עוקרת איתי משם את שיח היסמין ואת הפרחים שלו שהייתי תולשת ואת הריח שלו ואת העובדה שלמרות שנזנח הוא פרח. ולמרות שהתעללתי בו הוא פרח. ואת כל מה שהוא ראה הייתי מייבשת ומכינה תה מר.

3 תגובות בנושא “לופיים”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s