פיצול

בכל פעם שדיברתי איתה מאז שהוא נפטר הרגשתי את הגרון שלי חנוק. התרגשתי ממנה, היא דיברה בכזו פתיחות, היא כזו רגישה ונבונה. ראיתי את הלב שלה בחוץ פועם, והרגשתי אותי מגיבה חזרה.
אחרי כמה פעמים, כשסופסוף התגברתי על הבכי בגרון, דיברתי איתה והצלחתי להגיד לה שהיא מדהימה, אני כותבת את זה עכשיו ובוכה. יש בה משהו מיוחד ואמיתי ולצד זה מקסים ומבויש וחכם כל-כך ומיושב ורגוע. הזמנתי אותה לשבת אצלי, בזמן שאנחנו מחכות למטופל. קצת כתבתי והיא הייתה קצת בטלפון, ואז גם דיברנו. בסוף הפגישה היא אמרה לי שאני מקסימה, ולקחה אותי לחיבוק. היא אמרה את זה שוב ושוב. הכי התרגשתי בעולם כי זו היא שאמרה. והיא אמרה, אני חייבת למצוא לך.. הלוואי שהיא תמצא.

אני חייבת להיות קצת רעה לפעמים. אז הוא פנה אליי וסירבתי ואז הוא שאל אם לעשות מניפולציות, כאילו אם לנסות בכל זאת למרות שסירבתי. לא שטפתי אותו כמו שהייתי צריכה, אבל כן הייתי כלבה כמו שהגיע לו, ואמרתי על הפעם האחרונה, על הסקס הגרוע והחרא של שיחה. חסכתי עוד דברים. אני חושבת שאני לפעמים צריכה, פשוט כדי להרגיש טוב יותר, אולי אני נוקמת מתוך חוויות קדומות יותר. אבל אני גם אהבתי להיות אליו רעה. אולי גם מעייף להיות כל הזמן טובה, אז אם מישהו מתחיל לעקצץ לי, אני שורפת לו את הצורה.

2 תגובות בנושא “פיצול”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s