חתירה

הם לא מפסיקים להופיע, במציאות החיצונית או שלי הפנימית. ואולי אני מייצרת את הרוטציות האלה, כל פעם מישהו אחר. אולי אני לא מספיק חותכת, חוסמת, סוגרת, נאטמת בפניהם. אולי אני נחמדה מדי, משאירה פתחים ללא סגורים ופרצות לגנבים, שיבואו יגנבו לי את החיים. בואו תחדרו לי למרחב. בואו תאנסו לי את החופש. בואו תגמרו לי על האוויר. הם לא מפסיקים לצוץ, וזה לא נותן מנוחה. זה לא מחמיא כמו שזה מאיים להשאיר אותי באותו המקום, באותה העמדה. אז אני מחפשת עניינים, מתאבססת על עשייה. אני מסדרת לעצמי ימים צפופים באירועים וחברים ועבודה. מתארגנת על בריחה צלולה ובריאה. אני לא צריכה אף אחד, אני לבד. אני גם כן מנסה לא לברוח ברגע שמישהו חדש מתקרב, אבל כמה אני יכולה להחזיק את החרדה השקטה הזאת המחרישה ששוב אגנב, אעלם ואבלע. הפעם אני אני, ולא אטבע

2 תגובות בנושא “חתירה”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s