בשישי בבוקר

בשישי בבוקר הכל תמיד כזה נראה מעורר השראה, והעולם רק מחכה להיבלע. ומרוב ספרים לקרוא, מקומות לראות, קניות לעשות – אני ממשיכה לשבת, ולתת למח שלי להישטף בצלילים של ההרכב המוזיקלי בקצה המדרחוב. בשמיים הכחולים ובצבעוניות של הדירה והמרפסת והצמחים. בריחות של המאפיה מתחת לדירה והניחוחות של הניקיון והכביסה.
כותבת רשימה, הולכת ברגל, סוחבת בחזרה. מציצה בחנות, מסתובבת באחרת, לאט אבל בוחרת, מפלרטטת בשוק, משתיקה געגועים, חולמת על חומר ועל רוח, לא על גברים. חוזרת, נזכרת, יורדת עם טייטס וגרביים צבעוניים, מרגישה בבית במרכז העולם, מתהלכת בגב זקוף ותחת קפוץ על האורחים שמעזים להתעכב ולעכב מכל הגירויים. עם מסיכה ומסכים, אבל נושמת הכל לבפנים. החירות להתעצל ולחלום ולנשום אוויר הרים.